איך להוריד סטרס? להבין מה קורה בגוף וללמוד לשחרר מתח
מה קורה בגוף בזמן סטרס ואיך אפשר להפחית מתח? הכירו את מערכת העצבים הסימפתטית והפאראסימפתטית ושני תרגילים פשוטים להרגעה שאפשר לנסות בבית
.
כולנו מכירים את המילה סטרס. אנחנו שומעים אותה בעבודה, בבית, בחדשות ואפילו משתמשים בה כדי לתאר יום עמוס במיוחד.
כולם יודעים שסטרס ממושך אינו בריא, ורובנו היינו שמחים לחיות עם קצת פחות ממנו.
אבל האם ידעתם שסטרס הוא דווקא אחד ממנגנוני ההישרדות החשובים ביותר שלנו?
אם אתם שואלים את עצמכם איך להוריד סטרס, כדאי להתחיל בהבנה של מה שקורה בגוף בזמן לחץ ואיך אפשר לעזור לו לחזור למצב של רגיעה.
הבעיה אינה עצם קיומו של הסטרס, אלא מה קורה כשהגוף מתקשה לצאת ממצב של דריכות ולחזור למנוחה.
למה הגוף שלנו צריך סטרס?
דמיינו שאתם הולכים ברחוב ופתאום רכב מתקרב אליכם במהירות.
עוד לפני שהספקתם לחשוב, הגוף כבר מגיב. הלב פועם מהר יותר, הנשימה משתנה, השרירים מתכוננים לפעולה והחושים מתחדדים.
זו תגובת הישרדות טבעית שנועדה לעזור לנו להתמודד עם סכנה.
בגופו של אדם בוגר יש בממוצע כחמישה ליטרים של דם, ומערכת הדם צריכה לספק חמצן וחומרי הזנה לאיברים ולרקמות בהתאם לצורכיהם.
בזמן סטרס, הגוף משנה את פעילותו. קצב הלב ולחץ הדם עשויים לעלות, זרימת הדם משתנה, ומערכות שאינן חיוניות להתמודדות המיידית עם האיום עשויות לקבל עדיפות נמוכה יותר.
מי שמשתתפת בניהול התגובה הזאת היא מערכת העצבים האוטונומית.
המערכת הסימפתטית והמערכת הפאראסימפתטית
מערכת העצבים האוטונומית מווסתת פעולות רבות שאנחנו לא צריכים לחשוב עליהן באופן מודע, כמו קצב הלב, פעילות מערכת העיכול והזעה.
שני חלקים מרכזיים שלה הם המערכת הסימפתטית והמערכת הפאראסימפתטית.
המערכת הסימפתטית: הגוף מתכונן לפעולה
כאשר אנחנו מזהים סכנה או חווים לחץ, הפעילות הסימפתטית עשויה להתגבר.
קצב הלב עולה, דרכי הנשימה מתרחבות, הגוף מגייס מקורות אנרגיה זמינים והשרירים נערכים לפעולה.
התגובה הזאת מוכרת בשם הילחם או ברח.
היא חשובה מאוד כשאנחנו באמת צריכים להתמודד עם סכנה.
המערכת הפאראסימפתטית: הגוף חוזר למנוחה
המערכת הפאראסימפתטית משתתפת בוויסות קצב הלב, העיכול ותהליכי התאוששות.
היא פעילה גם במהלך היום, ולא רק כשאנחנו נחים. שתי המערכות פועלות זו לצד זו ומשתנות בהתאם לצורכי הגוף.
כשהאיום חולף, הגוף אמור בהדרגה לחזור למצב מאוזן יותר.
אבל מה קורה כשהאיום אינו רכב שמתקרב אלינו, אלא מחשבות על העבודה, דאגות כלכליות או מתח ביחסים?
מה קורה כשהסטרס לא עובר?
הגוף שלנו לא תמיד מבדיל בתגובה הראשונית שלו בין סכנה פיזית לבין איום שאנחנו חווים מבחינה רגשית.
מחשבה מטרידה יכולה לעורר תגובת לחץ גם כשאנחנו יושבים בבית במקום בטוח.
וכאשר אנחנו חיים במתח מתמשך, הדבר עלול להשפיע על השינה, על מערכת העיכול, על ריכוז, על מצב הרוח ועל תחושת המתח בשרירים.
מחקרים מצביעים גם על קשר בין סטרס כרוני לבין שינויים בפעילות מערכת החיסון ובמערכות פיזיולוגיות נוספות.
זה לא אומר שכל כאב או מחלה נגרמים מסטרס, אלא שהמצב הרגשי שלנו הוא חלק מהתמונה הבריאותית הרחבה.
מניסיוני כמטפל שיאצו, לא מעט אנשים מגיעים עם כאבי צוואר, שכמות או גב, ובמהלך הטיפול מתברר שהם נמצאים בתקופה עמוסה במיוחד.
לפעמים הם אפילו לא מגדירים את עצמם כאנשים לחוצים.
הם פשוט התרגלו לחיות ככה.
איך יודעים אם אנחנו נמצאים בסטרס?
אני מציע להתחיל בשאלה פשוטה:
האם הגוף שלי מצליח להרפות?
שימו לב לעצמכם לרגע.
האם הלסת מכווצת? האם הכתפיים מורמות? האם הנשימה שטחית? האם הבטן מוחזקת? האם קשה לכם לשבת בשקט בלי לעשות משהו?
אלה אינם סימנים שמוכיחים שיש לכם סטרס, אבל הם בהחלט יכולים להזמין אתכם להקשיב למה שמתרחש בגוף.
לפעמים עצם תשומת הלב היא הצעד הראשון לשינוי.
איך להוריד סטרס? תרגיל ראשון לשחרור מתח בגוף
זה אחד התרגילים שאני אוהב להציע למטופלים.
מצאו מקום שקט ונוח שבו תוכלו להקדיש לעצמכם כמה דקות.
עצמו עיניים, אם נוח לכם, ושאלו את עצמכם:
איזה חלק בגוף שלי מרגיש כרגע מוחזק, תפוס, נוקשה, עצור או כואב?
אל תמהרו לשנות דבר.
רק הפנו את תשומת הלב לאותו אזור.
אולי זו הבטן, אולי הצוואר, אולי בית החזה.
שימו לב כיצד אתם נושמים. אפשר לדמיין שהנשימה מגיעה אל אותו אזור, גם אם מבחינה אנטומית האוויר נכנס כמובן לריאות.
עם כל נשיפה, הזמינו את הגוף להרפות מעט.
לא צריך להכריח את השריר להשתחרר ולא צריך להתאמץ כדי להצליח.
פשוט להקשיב.
אפשר לחזור בעדינות על הבקשה להרפות, שוב ושוב, ולשים לב אם משהו בתחושה משתנה.
גם אם המתח לא נעלם, עצם העצירה וההתבוננות עשויות לעזור להפחית את תחושת הדריכות.
תרגיל שני: הבלון
זהו תרגיל דמיון פשוט שאני אוהב במיוחד.
שבו בנוחות ועצמו עיניים.
דמיינו בלון שנמצא מולכם.
עכשיו התחילו להכניס לתוכו בדמיון את כל מה שמעסיק אתכם.
הדאגות, הפחדים, הכעסים, המחשבות שלא נותנות מנוחה וכל מה שמכביד עליכם כרגע.
עם כל נשיפה, דמיינו שאתם מנפחים את הבלון עוד קצת.
לאט לאט הבלון מתמלא.
כשהוא מלא, דמיינו שאתם מחזיקים סיכה קטנה ומפוצצים אותו.
פוף!
כל מה שהכנסתם אליו מתפזר ונעלם בדמיון.
כמו בספר הילדים המוכר: "לא נורא, רוני רון, זה סופו של כל בלון".
לפעמים התרגיל הזה מאפשר לנו להסתכל על הדאגות שלנו מזווית קצת אחרת, ליצור מרחק מהמחשבות ולחוות רגע של הקלה.
מה הקשר בין סטרס לרפואה הסינית?
ברפואה הסינית אנחנו מסתכלים על האדם כמכלול.
הנשימה, השינה, העיכול, התנועה והמצב הרגשי אינם נבחנים בנפרד זה מזה.
לפי התפיסה הסינית, מתח רגשי ממושך עלול להפריע לתנועה החופשית של הצ'י, האנרגיה המתוארת ברפואה הסינית.
אחד הדפוסים המוכרים במסורת הוא תקיעות של צ'י הכבד, שעשויה להתבטא בתחושת מתח, עצבנות, לחץ בבית החזה או נוקשות בגוף.
זוהי דרך ההסתכלות המסורתית של הרפואה הסינית, ולא אבחנה אנטומית או רפואית מערבית.
בטיפול שיאצו אני משתמש במגע, בלחיצות, במתיחות ובהנעות עדינות, תוך הקשבה לתגובת הגוף.
אני בודק היכן יש מתח, כיצד הנשימה משתנה ואילו אזורים מתקשים להרפות.
המטרה אינה להילחם בגוף או לכפות עליו שחרור, אלא ליצור תנאים שיאפשרו לו להרגיש בטוח יותר ולהרפות בהדרגה.
לסיכום: לא צריך להעלים את הסטרס, צריך ללמוד לחזור לאיזון
הסטרס אינו אויב. הוא חלק ממערכת חכמה שנועדה לשמור עלינו בחיים.
אבל כשאנחנו נשארים בדריכות גם כשהסכנה חלפה, כדאי לעצור ולבדוק מה הגוף שלנו צריך.
לפעמים זו מנוחה, לפעמים תנועה, לפעמים שיחה טובה ולפעמים טיפול במגע.
הדבר החשוב ביותר בעיניי הוא לא להתעלם מהסימנים שהגוף שולח לנו.
הגוף יודע להתגייס למאמץ. כדאי שנלמד לתת לו גם את האפשרות לנוח.
אני אמיר פרקש, מטפל שיאצו ורפואה סינית מעל עשור, עם קליניקה בהרצליה פיתוח ואפשרות לטיפולי בית.
אם אתם חווים מתח מתמשך, כאבים או תחושה שהגוף מתקשה להרפות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר ולבדוק יחד אם טיפול שיאצו מתאים לכם.
המידע במאמר נועד להעשרה ואינו מחליף אבחון או טיפול רפואי או נפשי בעת הצורך.
תגובות