פיברומיאלגיה ושיאצו: לראות את התמונה השלמה ולפתוח אפשרות לשינוי

#

הווו, פיברו.

הרצון לעשות כל כך הרבה, כשהגוף מתקשה להצטרף. הראש כבר מתכנן את המשימה הבאה, אבל השרירים כואבים, השינה לא מחזירה את הכוחות, ולפעמים גם פעולה פשוטה דורשת התארגנות שלמה.

כשהכאב מופיע בכמה מקומות, משתנה בעוצמה ומלווה את היום, יכולה להתעורר תחושה שהגוף בוגד בך. קשה לסמוך עליו, קשה לתכנן, וקשה לדעת אם מה שאפשר לעשות היום יהיה אפשרי גם מחר.

כשאני פוגש אדם עם פיברומיאלגיה, אני רוצה להכיר את התמונה הזאת במלואה. איפה כואב, מה קורה אחרי מאמץ, איך הוא ישן, ואילו שינויים מקלים עליו.

אני מגיע למפגש מתוך רצון למצוא אפשרות לשינוי. לחפש היכן המגע יכול להקל, מה יכול לאפשר תנועה נוחה יותר ואיך אפשר לבנות על השינוי הזה גם בהמשך.

מהי פיברומיאלגיה?

פיברומיאלגיה היא תסמונת כרונית המאופיינת בכאב מפושט, רגישות מוגברת, עייפות וקשיי שינה. יכולים להתלוות אליה גם נוקשות, קשיי ריכוז וזיכרון, כאבי ראש ותסמינים במערכת העיכול, ובהם תסמונת המעי הרגיש.

התסמונת נפוצה יותר אצל נשים, אך מופיעה גם אצל גברים ובגילים שונים. עוצמת התסמינים וההשפעה שלהם על החיים משתנות מאדם לאדם ולעיתים גם מיום ליום.

הגורמים לפיברומיאלגיה עדיין אינם מובנים במלואם. המחקר מצביע, בין היתר, על שינויים באופן שבו מערכת העצבים מעבדת ומווסתת כאב. רגישות מוגברת יכולה להתבטא גם בתגובה למגע, לטמפרטורה, לאור או לרעש.

הכאב אמיתי, גם כשאין בבדיקות ממצא שמסביר את מלוא עוצמתו. האבחון נעשה אצל רופא, על סמך התסמינים וההיסטוריה הרפואית ובירור מצבים נוספים לפי הצורך.

לראות את הגוף מלמעלה

כדי להסביר את ההסתכלות שלי, אני נעזר בדימוי של עיר עמוסה.

כשעומדים בתוך פקק, רואים את הרחוב שבו נמצאים. המכוניות עומדות, קשה להתקדם וכל תשומת הלב מופנית למה שקורה ממש לפנינו.

אם נעלה לרגע למעלה ונראה את העיר כולה, נגלה תמונה רחבה יותר. יש רחובות שמובילים אל אותו צומת, עומס שמתפשט לאחור ודרכים אחרות שהתמלאו בעקבותיו. לפעמים כמה פקקים שנראים נפרדים הם חלק מאותה תנועת עומס.

דרך השיאצו והרפואה הסינית, כך אני מבקש להתבונן גם במפת הכאבים בגוף.

אני בודק כל מוקד בפני עצמו, ובמקביל מחפש את הקשרים האפשריים בינו לבין אזורים נוספים. כאב בכתף עשוי להוביל אותי לבדוק את היד, את השכמה או מקום מרוחק יותר לאורך המסלול שאני בוחן.

בשפה המסורתית של הרפואה הסינית אני משתמש במושגים של זרימה, תקיעות, מלאות וחוסר. אלו המושגים שמכוונים את ההתבוננות ואת המגע שלי; דימוי הפקקים מסייע להסביר את הגישה, ואינו תיאור של חסימה אנטומית או מנגנון רפואי מוכח.

השאלה שמעניינת אותי בטיפול היא מעשית: היכן אפשר להניח יד וליצור שינוי בתחושה? האם מגע באזור אחד מקל על הכאב באזור אחר? האם בעקבותיו מתאפשרת תנועה שהייתה קשה קודם?

התשובות של הגוף ושל המטופל עוזרות לי להתקדם במפה הזאת.

רגישות, תחושות והיכרות עם הגוף

אנשים עם פיברומיאלגיה יכולים לחוות תחושות בעוצמה שקשה להסביר למי שאינו חווה אותן. מגע קל עשוי לכאוב, עומס קטן יכול להרגיש גדול, ולעיתים התחושות מציפות עד שקשה להבחין ביניהן.

יש מטופלים שמתארים זאת במילים של לחץ, משיכה, בערה או כובד. אחרים משתמשים במילים כמו ״אנרגיה תקועה״. אני מקשיב לתיאור האישי שלהם, כי הוא עוזר לי להבין מה הם מרגישים והיכן להתחיל לבדוק.

בתוך הטיפול אנחנו מנסים לתת לתחושות מיקום וצורה. איפה בדיוק מתחיל הכאב? לאן הוא מתפשט? מה משתנה כשאני נוגע במקום אחר? האם יש הבדל בין התחושה במנוחה לבין התחושה בתנועה?

כאן נכנסת המודעות לגוף שאני מדבר עליה. היא מתפתחת דרך היכרות עם התחושות ועם השינויים בהן. כאב חזק כשלעצמו אינו מעיד על רמת מודעות גבוהה או נמוכה.

כשמצליחים לזהות גם מה מקל, מתווספת לחוויה אפשרות חשובה: לפעמים אפשר להשפיע על התחושה, גם אם בתחילת המפגש היא נראתה קבועה ובלתי ניתנת לשינוי.

הרצון לעשות והמשאבים שזמינים כרגע

אחד הדברים שמעניינים אותי בטיפול הוא היחס בין הרצון שלנו לפעול לבין המשאבים שעומדים לרשותנו באותו רגע.

אפשר לרצות לעבוד, להתאמן, לפגוש חברים ולדאוג לבית, ובאותו זמן לחוות כאב ועייפות שמגבילים את היכולת לעשות זאת. הפער הזה יכול ליצור תסכול גדול, במיוחד כשהיכולת משתנה וקשה לדעת מראש כמה מאמץ יתאים היום.

אני מבקש להכניס לכאן סקרנות. מה קורה לפני שהכאב מתגבר? האם יש קשר לשינה, לרצף של פעילויות, למתח או לזמן ההתאוששות ביניהן? ומה עוזר כשהגוף כבר מתקשה?

המטרה היא למצוא דרך להשתתף בחיים ולהרחיב את האפשרויות בהדרגה. לעיתים חלוקה של משימה, הפסקות מתוכננות או שינוי בעוצמת הפעילות יכולים לעזור. תנועה הדרגתית ומותאמת משתלבת לצד מנוחה והתאוששות.

הקשרים האלה אינם תמיד צפויים. יכולים להיות ימים קשים גם כשאדם קשוב לעצמו ועושה מאמץ להתאים את הפעילות. ההתבוננות נועדה לתת כלים, ולא להטיל על המטופל אחריות להופעת הכאב.

פיברומיאלגיה דרך העיניים של הרפואה הסינית

במסגרת הרפואה הסינית, אני נעזר באבחון דופק ולשון, במגע ובבדיקת התנועה במפרקים כדי להבין אילו מערכות זקוקות להתייחסות ואיך הן קשורות לתחושות שאתה חווה.

מעניין אותי לזהות היכן נוצר הפער בין מה שאתה מבקש מהגוף לעשות לבין מה שהוא מסוגל לספק כרגע. איפה התנועה מוגבלת, היכן מורגש עומס ואיזה מגע מאפשר יותר נוחות וחופש.

זו מסגרת העבודה שלי בשיאצו. אני משלב אותה עם המידע הרפואי, ההיכרות איתך והתגובה שלך לטיפול. האבחון המסורתי מכוון את העבודה שלי, ואינו קובע את הסיבה הרפואית לתסמונת.

גם בתוך אותה אבחנה של פיברומיאלגיה, כל אדם מביא איתו מפה אחרת.

איך מתבצע טיפול שיאצו לפיברומיאלגיה?

בעבודה שלי, שיאצו לפיברומיאלגיה מתחיל בהקשבה ובבדיקה של המצב באותו יום.

אני שואל איפה כואב, איך הייתה השינה, מה קרה מאז הטיפול הקודם ואיך הגוף מגיב בדרך כלל למגע. חשוב לי לדעת גם אם טיפולים קודמים גרמו להחמרה או לעייפות ממושכת.

במישוש אני מחפש הבדלים במתח, ברכות ובתגובת הרקמה. לפעמים אני מרגיש אזור מוחזק ורגיש, ולפעמים מעין שקע או אזור שנחווה בידיים כפחות מלא. בשפת השיאצו אני מתייחס להתרשמויות האלה דרך מושגים של מלאות וחוסר.

אני בודק את האזור הכואב, אזורים סמוכים למפרקים ואת המשך המסלול לפי מפת המרידיאנים. משם אני בוחר היכן להניח את הידיים, באיזו עוצמה ולכמה זמן.

אני מחפש את המקום שבו המגע מקל ביותר. לפעמים המטופל מדווח על ירידה בכאב, ולעיתים על כך שכאב מסוים נעלם בזמן המגע. יש שמתארים עקצוץ או תחושת זרימה, ויש שמרגישים שינוי בלי תחושה מיוחדת בדרך אליו.

כאן דימוי העיר מקבל משמעות מעשית: במקום להסתפק בתחושה ש״כואב בכל הגוף״, אנחנו בודקים מוקד אחר מוקד ומחפשים היכן אפשר להתחיל ליצור שינוי.

מניסיוני הקליני, יש מקרים שבהם מגע ממוקד מלווה בהקלה משמעותית. אני בודק גם מה קורה אחריה: האם השינוי נשמר, כמה זמן הוא נמשך ומה הוא מאפשר לעשות.

לעיתים, לפי דיווחי המטופלים, ההקלה נמשכת שעות, ימים או שבועות. בהתאם לתגובה אפשר לשקול המשך טיפול, להגדיר מטרות ולבדוק אם יש תועלת מצטברת. אם מופיעה החמרה, אני מתאים את עוצמת הטיפול, את משכו ואת ההמשך.

גם מה שקורה בין הטיפולים חשוב

הטיפול הוא הזדמנות לעצור, להרגיש וללמוד משהו על הגוף. חלק מהעבודה הוא לקחת את ההיכרות הזאת אל היום יום.

אנחנו יכולים לבדוק יחד איך לחלק פעילות, היכן לשלב הפסקות ואיזו תנועה אפשר להתחיל או להמשיך בקצב נסבל. אני עשוי לשלב הדרכה בנשימה, בתנועה עדינה או במגע עצמי, בהתאם לתגובה ולהעדפות של המטופל.

מדיטציה יכולה להשתלב ככלי להתבוננות ולמנוחה אצל מי שהיא מתאימה לו. לפעמים נוח להתחיל בכמה דקות, ולפעמים דווקא בתנועה או בנשימה.

המטרה היא לבנות אפשרויות שאפשר להיעזר בהן גם מחוץ לקליניקה, ולבחון אילו מהן מועילות בפועל.

האם יש מקום לתקווה ולשינוי משמעותי?

כן. המצב היום אינו מאפשר לקבוע מראש איך תרגישו בהמשך, ויש מקום לחפש שיפור בכאב, בתנועה וביכולת להשתתף בחיים.

בעבודה שלי אני מכוון גם לשינוי משמעותי ולמצבים שבהם כאב מסוים יכול להיעלם. כשזה קורה, חשוב לי להבין מה השתנה, האם ההקלה נשמרת ואיך אפשר לתמוך בה לאורך זמן.

היעלמות של כאב מסוים או הקלה שנמשכת תקופה הן תוצאות חשובות. הן שונות מהוכחה לריפוי של הפיברומיאלגיה עצמה. כיום אין טיפול שהוכח כמרפא את התסמונת, והראיות לגבי טיפולי מגע מוגבלות; אי אפשר להסיק מהמחקרים על שיטות מגע אחרות ששיאצו ייתן תוצאה זהה.

בתוך הגבולות האלה יש מקום לעבודה, לתקווה ולמעקב אחר התקדמות אישית. אפשר להגדיר מטרות בעלות משמעות: תנועה שנעשית נוחה יותר, פעילות שחוזרת להיות אפשרית, או כאב שתופס פחות מקום ביום.

אני רוצה לעזור למטופל לזהות את האפשרויות האלה ולבדוק יחד כיצד אפשר להרחיב אותן.

טיפול שמתחיל בהקשבה ופתוח לאפשרות של שינוי

אני אמיר פרקש, מטפל בשיאצו וברפואה סינית מעל עשור.

העבודה שלי משלבת מגע מדויק, התבוננות במפת הכאב והקשבה לתגובה של הגוף. בפיברומיאלגיה, הדיוק הזה חשוב במיוחד: למצוא מגע שמתקבל בנוחות, לחפש קשרים בין האזורים ולעקוב אחרי השינוי גם מעבר למפגש עצמו.

אם אתם מתמודדים עם פיברומיאלגיה ומחפשים אפשרות נוספת להקלה, אני מזמין אתכם לדבר איתי ולבדוק יחד את התאמת הטיפול.

מקבל בקליניקה בהרצליה פיתוח, עם אפשרות לטיפולי בית. הטיפול משתלב לצד המעקב והטיפול הרפואי.

לתיאום טיפול ולשאלות אפשר לפנות אליי בוואטסאפ.