שבעת הרגשות ברפואה הסינית: מה קורה כשהרגש נשאר בגוף?
" פחד מקורו בכליות ויכול לגרום לאינסומניה"
"הכעס מקורו בכבד ויכול לגרום לנוקשות בצוואר"
קרה לכם פעם שכעסתם כל כך שהרגשתם את הכתפיים מתכווצות? או שהייתם מודאגים ממשהו והבטן התחילה להתהפך?
הרגשות שלנו הם חלק ממערכת קדומה שנועדה לעזור לנו לשרוד. פחד מזהיר אותנו מסכנה, כעס עוזר לנו להציב גבולות, ועצב מאפשר לנו להתמודד עם אובדן.
אבל מה קורה כשהרגש לא חולף? כשאנחנו ממשיכים לכעוס על מישהו במשך שנים, נושאים דאגה בלתי פוסקת או מתקשים להשתחרר מחוויה קשה?
הגוף והנפש אינם שני דברים נפרדים
המוח והגוף נמצאים בתקשורת מתמדת. כשאנחנו מתרגשים, מפחדים או כועסים, הגוף מגיב. הנשימה משתנה, השרירים מתכווצים, הדופק עשוי לעלות וגם מערכת העיכול יכולה להיות מושפעת.
ברפואה הסינית אנחנו מתייחסים לרגשות כאל תנועה של אנרגיה בגוף.
אני אוהב לדמות את הגוף לצינור שדרכו הרגשות עוברים. רגש מגיע, אנחנו חווים אותו, נותנים לו מקום וממשיכים הלאה.
אבל לפעמים אנחנו מחזיקים ברגש ולא מצליחים לשחרר אותו. לפי התפיסה הסינית, מצב כזה עלול ליצור תקיעות בזרימת האנרגיה ולהתבטא גם בגוף.
אז מה עושים כשעולה כעס?
נניח שאני נוסע ברכב ומישהו חותך אותי בכביש.
באופן טבעי עולה בי כעס. אני יכול לצעוק, להתעצבן ולהמשיך לחשוב על הנהג הזה במשך שעות. אבל אני יכול גם לזהות את הכעס, לשים מוזיקה שאני אוהב, לנשום ולבחור איך להגיב.
הכעס עצמו אינו הבעיה. השאלה היא מה אני עושה איתו וכמה זמן אני ממשיך לשאת אותו.
כמובן, לא תמיד קל לבחור. כשאנחנו מוצפים רגשית, לפעמים אנחנו זקוקים לעזרה כדי להבין מה עובר עלינו.
שבעת הרגשות ברפואה הסינית
לפי הרפואה הסינית המסורתית, קיימים שבעה רגשות מרכזיים, ולכל אחד מהם קשר למערכת מסוימת בגוף.
כעס והכבד
כעס ממושך מתקשר ברפואה הסינית לתקיעות בתנועת האנרגיה של הכבד. בין הביטויים המתוארים במסורת אפשר למצוא מתח בצוואר ובכתפיים, כאבי ראש ותחושת לחץ.
עצב והריאות
עצב ואבל קשורים לריאות ולתנועת הנשימה. לא במקרה אנשים בתקופות של עצב מתארים לפעמים תחושת כובד בחזה או צורך לקחת נשימה עמוקה.
דאגה וחשיבת יתר
כשאנחנו לא מפסיקים לחשוב, לנתח ולדאוג, גם הגוף עשוי להישאר דרוך. ברפואה הסינית הדאגה וחשיבת היתר קשורות במיוחד למערכת הטחול, שמתייחסת גם לתהליכי העיכול וההזנה.
פחד והכליות
הפחד הוא מנגנון הישרדותי חיוני. ברפואה הסינית הוא קשור למערכת הכליות, ופחד מתמשך נחשב לגורם שעלול להחליש את תחושת היציבות והביטחון.
הלם והלב
חוויה מטלטלת יכולה להשאיר אותנו חסרי מנוחה גם אחרי שהאירוע הסתיים. ברפואה הסינית ההלם קשור ללב ולנפש, המכונה Shen.
שמחה מוגזמת והלב
אפילו שמחה, כשהיא הופכת להתרגשות קיצונית ומתמשכת, נחשבת ברפואה הסינית לגורם שעשוי להפר את האיזון. הכוונה כמובן אינה לשמחה בריאה, אלא לעוררות מוגזמת.
האם רגשות שלא קיבלו ביטוי יכולים להשפיע על הבריאות?
בהחלט. מתח רגשי ממושך עשוי להשפיע על השינה, על מערכת העיכול, על מתח השרירים ועל מערכות נוספות בגוף.
יחד עם זאת, לא כל אדם שנושא כעס או טינה יפתח מחלה, ולא ניתן להסיק שמחלה מסוימת נגרמה מרגש שלא עובד.
בעיניי, המסר החשוב הוא שלא כדאי להתעלם ממה שאנחנו מרגישים.
לפעמים שיחה עם אדם קרוב, טיפול רגשי, פעילות גופנית או תרגול נשימה יכולים לעזור לנו לעבד את מה שעובר עלינו.
ואיפה השיאצו נכנס לתמונה?
בטיפול שיאצו אני לא מתייחס רק למקום שבו כואב.
אני מקשיב לנשימה, למתח ברקמות, לתנועה בגוף ולמה שהאדם מספר לי על התקופה שהוא עובר.
דרך מגע, לחיצות, מתיחות והקשבה לתגובת הגוף, אני מנסה ליצור תנאים שבהם אפשר להרפות מעט מהמתח שהצטבר.
לפעמים אדם מגיע בגלל כאב בכתפיים, ובמהלך הטיפול אנחנו מגלים עד כמה הוא נמצא בתקופה עמוסה מבחינה רגשית.
המטרה שלי אינה להחליף טיפול רפואי או רגשי, אלא להציע דרך נוספת להקשיב לגוף ולתמוך בתחושת האיזון.
כי לפעמים, כדי להבין מה הגוף מנסה לומר לנו, כדאי להקשיב גם למה שאנחנו מרגישים.
אמיר פרקש מטפל שיאצו ורפואה סינית | קליניקה בהרצליה פיתוח
תגובות