top of page

שיאצו

31 בינו׳ 2020
זמן קריאה 2 דקות

עודכן: לפני 18 שעות


המילה שיאצו (Shiatsu) מורכבת משתי מילים ביפנית:שי (指) – אצבעאצו (圧) – לחץ.

אבל התרגום המילולי – "לחץ אצבע" – מספר רק חלק קטן מהסיפור.

שיאצו הוא טיפול במגע שהתפתח ביפן ומשלב לחיצות, מתיחות, הנעות ועבודה עם הגוף כולו. הטיפול נעשה בדרך כלל על מזרן, בלבוש מלא, ללא שמנים.

יש טיפולי שיאצו שיכולים להיות עמוקים ודינמיים, ואחרים שקטים ועדינים מאוד. מבחינתי, העוצמה אינה המטרה. המגע צריך להתאים לאדם שנמצא מולי ולמה שהגוף שלו מבקש באותו רגע.

להקשיב דרך הידיים

אחד הדברים שמייחדים עבורי את השיאצו הוא שהידיים אינן רק כלי שמפעיל לחץ.

הן גם מקשיבות.

אני יכול להניח יד באזור שכואב, וביד השנייה לחפש מקום אחר בגוף שמשנה את התחושה באזור הראשון. לפעמים זו הבטן, לפעמים הגב, האגן, הרגל או אזור שנראה לכאורה לא קשור לכאב.

וכאן הטיפול הופך עבורי למעניין במיוחד.

הכאב הוא לא תמיד המקום שבו מתחיל הסיפור. לפעמים הוא דווקא קצה החוט.

דרך המגע אפשר לבדוק כיצד אזורים שונים בגוף משפיעים זה על זה, היכן קיימים עומס או מתח, ואיפה מגע מדויק מאפשר לגוף להגיב אחרת.

ומה לגבי מרידיאנים ו״אנרגיה״?

השיאצו המסורתי התפתח מתוך תפיסות הרפואה המזרחית ועבודה עם מרידיאנים – ערוצים המתוארים ברפואה הסינית והיפנית.

בשפה המסורתית מדברים על זרימת צ'י (Ki/Qi) ועל מצבים של עודף וחוסר.

אני אוהב את השפה הזאת, אבל בקליניקה אני לא מצפה מהמטופל להאמין בה כדי שהטיפול יהיה משמעותי.

אני בודק דברים פשוטים מאוד:מה כואב? מה מוגבל? איפה הגוף מחזיק מתח? ומה קורה כאשר אני נוגע במקום מסוים?

אם מגע באזור אחד משנה מיד את הכאב או את טווח התנועה באזור אחר – מבחינתי זה מידע חשוב שמכוון את המשך הטיפול.

זן שיאצו – פחות לעשות, יותר להקשיב

אחת ההשפעות המרכזיות על הדרך שבה אני עובד מגיעה משיזוטו מסונאגה, שפיתח את גישת הזן־שיאצו.

בגישה הזאת יש חשיבות גדולה לנוכחות של המטפל, לאיכות המגע וליכולת להרגיש את הגוף כמכלול ולא כאוסף של חלקים נפרדים.

וזה אולי החלק שאני הכי מתחבר אליו בשיאצו:

לא להגיע עם תשובה מוכנה מראש, אלא להתחיל במגע, להקשיב לתגובה של הגוף – ומשם להתקדם.

איך נראה טיפול?

הטיפול מתחיל בשיחה קצרה ובהבנה של הסיבה שבגללה הגעת – כאב, הגבלה בתנועה, עומס, מתח, קושי בשינה או פשוט תחושה שהגוף זקוק לטיפול.

לאחר מכן אני בודק דרך תנועה ומגע מה קורה בגוף.

הטיפול עצמו יכול לשלב לחיצות, מתיחות, הנעות ועבודה לאורך אזורים ומרידיאנים שונים. לעיתים אני חוזר במהלך הטיפול לאותה תנועה או לאותו כאב כדי לבדוק האם משהו השתנה.

המטרה אינה לבצע סדרה קבועה של לחיצות, אלא להתאים את הטיפול למה שהגוף מראה באותו יום.

אז מה שיאצו יכול לתת?

אנשים מגיעים אליי מסיבות שונות – כאבי גב וצוואר, כתפיים, עומס ונוקשות, מתח וסטרס, כאבי ראש, קשיי שינה, היריון והכנה ללידה ועוד.

אבל מעבר לסיבה שבגללה הגיעו, הרבה מטופלים מתארים אחרי הטיפול משהו רחב יותר: פחות מתח, נשימה חופשית יותר, תחושת קלילות או פשוט תחושה שהגוף "חזר לעצמו".

וזו בעיניי אחת האיכויות היפות של שיאצו.

אנחנו מתחילים במקום שמפריע – אבל לא בהכרח נשארים רק בו.

תגובות


bottom of page